ציטטתי את לשון החתם סופר בשו"ת יו"ד סי' שנ"ו
אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו אחד מעקרי הדת, ושאם תיפול היסוד תיפול החומה חלילה, ושנאמר אילו היו ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו ח"ו גירוש עולם , וכדס"ל לר"ע [סנהדרין ק"י ע"ב] בעשרת השבטים שהם נדחים לעולם, המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות שמים או לשנות קוצו של יו"ד אפילו מדברי רבנן חלילה, אנחנו לא נעבוד ה' לאכול מפרי הארץ ולשבוע מטובה, לעשות רצונך אלקי חפצתי, ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ה' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וכחפצו.
ויותר חשוב, את לשון הרמב"ן בספר הגאולה סוף שער ב' [כתבי הרמב"ן מוה"ק עמ' רפ"א]
ודע יעזרך אלקים כי אם נסכים בלבנו שפשענו ועונות אבותינו אבדו ממנו כל הנחמות ושיאריך ויתמיד עלינו הגלות מאין קץ וסוף, ..כל זה לא יזיק בעיקר התורה, כי אנחנו אין תכלית גמולנו ימות המשיח ואכול פירות הארץ ההיא, והתרחץ בחמי טבריה וכיוצא בהן מן התענוגים, גם לא הקרבנות ועבודת בית המקדש תכלית רצוננו, רק גמולנו ומבטנו העולם הבא, והתענג הנפש בתענוג הנקרא גן עדן, והנצל מענש הגיהנום, אבל אנחנו עם זאת מחזיקים דבר הגאולה מפני שהיא אמת מפורסם אצל בעלי התורה והנבואה.
ואנחנו מעידים [אולי צ"ל מעירים] בה ישני הצרות, וחוסמים פי האפיקורסים, בראיותיה ומשתעשעים בדבריה, מפני שאנחנו מצפים לה מתקוותנו שנשיג מן הקרבה אל האלקים....
ואמנם נפשנו המתאווה מתעוררת גם כן לימים ההם .... ונכלל לנו ברצון הזה שרש מצוה גדולה כי אנחנו חפצים בקדוש ה' לעיני העמים
ואמנם חשבו חכמינו ז"ל הכופר בראשית הגמול הזה, רצוני לומר ימות המשיח, כופר ואין לו חלק לעולם הבא, מפני שלא הביאו לזה רק כפירתו בשכר תורתנו, והוא משוגע, חולק על הכתובים המבוארים, ואפיקורס בדברי רבותינו ז"ל.
ובניסוח אף יותר חריף בכמה נקודות בספר הוויכוח שלו אות מ"ז
..אין הדין והאמת והמשפט שלנו עיקרו במשיח, כי אתה שווה לי יותר ממשיח, אתה מלך והוא מלך, אתה מלך גוי והוא מלך ישראל, כי משיח אינו אלא מלך בשר ודם כמוך, וכשאני עובד את בוראי ברשותך בגלות ובעינוי ובשיעבוד וחרפת העמים אשר יחרפוני תמיד, שכרי מרובה, כי אני עושה עולה לאלקים מגופי, ובזה אזכה לעולם הבא יותר ויותר. אבל כשיהיה מלך ישראל מתורתי מושל בכל העמים ועל כרחי יש לי לעמוד בתורת היהודים אין שכרי מרובה כל כך
ואני מסכם את עקרי החידושים שיוצאים מדבריהם.
א. אנחנו בעצם לא צריכים את המשיח כלל, בוודאי שלא בשביל שכר עולם הבא שהוא עיקר השכר, שהרי אולי נקבל יותר שכר מעבודה בגלות מאשר בגאולה. אין המשיח צנטרלי לאמונתנו כלל. [בזאת כמעט חולק על הרמב"ם שעשאו מעקרי הדת]
ב. הצרכים שהתקווה למשיח כן משמש בגלות, והסיבה שהוא משמש בתפקיד מרכזי בתודעתנו הן-א'- פסיכולוגי, לחזק בה ישני הצרות שלא יאבדו תקוותם ולבל ירגישו מנוצחים לגמרי כנגד הגויים והאפיקורסים. ב'-צורך אמוני, שאנחנו חסים על חילול ה' בין העמים ומצפים לזמן שיתגדל שמו לעיניהם [מה שנקרא גלות השכינה]
ג. הטוב שאנו מצפים לה בימות המשיח היא א'-בעבודת ה', שנוכל לעבדו בטהרה ובלי מניעות מצד הגלות. ב'- גשמית, שננצח את שונאינו. [ובזה חולק על הרמב"ם ששולל שום תקווה גשמית לימות המשיח ולא נתאוו החכמים וכו']
ד. מה שחשבו חכמים [אגב, לא מצאנו זאת בדברי רז"ל, אלא ברמב"ם הל' תשובה, וכבר העיר שם הכ"מ שאינו יודע מנין לו זאת] את הכופר במשיח לכופר, אינו אלא שאנחנו דנים שמה שהביאתו לזאת היא כפירתו בשכר ועונש ובדברי הנביאים
למדנו מזה, הא אם ברור שהוא כופר מסיבה אחרת, אינו לא כופר ולא משוגע.
עיקר השאלה שנשאר כאן הוא, אם באמת ענין המשיח אינו נצרך ואינו עקרי, למה אנו מתעקשים להכניס בו כל מיני תכנים שיהפכו אותו לעיקר, ולמה אין יכולים ליישם את התכנים האלו גם בדרך אחרת לגמרי?
האם אנחנו צריכים את המשיח
האם אנחנו צריכים את המשיח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה